מסורת חסידית מפורסמת אודות הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ מספרת על דבר פלא שאירע עמו מדי שבת בשבתו: מעת שובו לביתו מטבילת ערב שבת הייתה קומתו גבוהה כמידת ראש ומראיתו שונה לבלי הכר, וכך היה עד לצאת השבת. עוד מסופר, שלא היה עוצם עין ביום השבת, וקדושת היום הייתה מורגשת בביתו באופן מיוחד ונתנה אותותיה בכל המסתופפים בצלו.

ספר 'סידורו של שבת', שנדפס לראשונה בשנת תקע"ג, הוא ראשון מסוגו בתורת החסידות: ספר שכולו מיוחד לביאור מעלתה ועבודתה של שבת קודש. כלשון המחבר בשער הספר: "לפני אנשים כערכי גיליתי מעט ממצפוניו החביבות, לחזק ידם וליישר עמדם, להאיר אוזן ולהלהיב הלבבות להיאחז בנועם קדושתו, סולם מוצב ארצה וראשו בשמי ערבות".

עובדה זו הופכת אותו למגובש ומובנה יותר מרוב ספרי החסידות, הערוכים במתכונת של דרושים על סדר פרשיות השבוע, ומקלה על המבקש להגות בתורת החסידות באופן מסודר ושיטתי.

הספר מתייחד גם במבנהו: שני חלקים שכל אחד מהם כולל תשעה 'שורשים', העוסקים בעניינים כללים בקדושת השבת כדוגמת תוספת שבת, הדלקת הנרות, תפילת ליל שבת וכדומה. השורשים נחלקים לענפים, והענפים – לעלים. בדבריו מרבה המחבר להזכיר יסודות מתורת הקבלה ולבארם באר היטב בהסברה בהירה ובלשון צחה וברורה. כמו כן, מרבה לבאר יסודות תורת החסידות ולצטט מאמרים רבים מאת גדולי הצדיקים כהבעל שם טוב, המגיד מזלאטשוב, הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג, ה'קדושת לוי' וה'אוהב ישראל'.

כתב המחבר בהקדמתו לספרו: "כל השומע לעצתי הנה זאת המנוחה להתנהג בסידורו של שבת בדרישה וחקירה כמבואר בחיבור הלז ירוץ אל המערכה. ואז יהיה לבם נכון ובטוח בה' שיעמוד להם זכות השבת בגודל אורו שיופיע עליהם ותתענג בדשן נפשם להניח ברכה". ואכן, חסידים רבים נהגו לעסוק בספר זה מדי שבוע כהכנה לבוא השבת.

במהדורה המפוארת הנוכחית, יצא הספר בתכלית היופי והדקדוק, ונוספו בו כמה מעלות: סדר נאה, ניקוד שלם, ביאור ותרגום לכל מאמרי הזוהר הקדוש המוזכרים בספר, אלפי מראי מקומות וכמה סוגי מפתחות.