מצבם הכלכלי של הפליטים היה קשה ביותר, וכאשר הגיע חג הפורים לא הייתה להם האפשרות לחוג אותו במשתה כדת וכדין בהיותם מחוסרי כל.

אך הרמ"א לא נתן למצב הגשמי להעכיר את שמחת החג. מי שסיים את חיבורו בחלק אורח חיים במילים "טוב לב משתה תמיד", מצא את הדרך לשמוח ולשמח גם באותו חג פורים קודר, באמצעות "פיקודי ה' ישרים משמחי לב". התיישב וכתב חיבור נדיר ומיוחד על המגילה ומסרו לאביו בתור 'משלוח מנות' לחג – "מחיר יין" – במקום היין והשתיה שלא הייתה מצויה…

כך העיד לימים רבינו הרמ"א בפתח חיבורו כאשר מסרו לדפוס:

אני, משה בן כבוד אבא מרי הפרנס והמנהיג ישראל שליט"א הנקרא משה איסרלש מקראקא, הייתי בתוך הגולה אשר נתגלינו מעירינו בשנת שי"ו לפ"ק מחמת עיפוש האויר, לא עלינו, והיינו גרים בארץ לא לנו בעיר שידלוב מקום אשר אין תאנה וגפן וכמעט מים אין לשתות כי אם בתחבולה, עיר אשר במסכנות תאכל בה לחם, ועץ אין בה להסכן בו. ולא יכלנו לקיים ימי הפורים במשתה ושמחה, להסיר יגון ואנחה.

אמרתי אקומה ואשמח במפעלי, אף חכמתי עמדה לי, כי פקודי השם ישרים משמחי לב. ולקחתי תחת לשוני דבש וחלב, ונתתי לבי לתור ולדרוש כוונת המגילה הנמשל בדבריה ופירוש כל מלה ומלה. ובדקתי בה עד מקום שידי מגעת, כי הספור נחמד למראה, והנסתר הוא עץ הדעת.

ומצאתי דרך ישכון אור אשר עליו יסובבו כל דברי מגלת אסתר, שהוא רומז על כלל ימי האדם עד יום מותו, מעניני בני אדם, אהביו, ובני גילו. עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו ושמתי הדברים בספר בכתיבתי, להיות שמור לי לעת זקנתי.

ובסיום החיבור:

מה שראיתי לפרש בזו המגילה, בעזר נורא תהילה, יתעלה שמו לדור דורים.
שלחתי בימי פורים למנה, לאב"י ישראל ראש עדת מי מנה. הוא גבור בגבורים.
הרוצה לבחון דברי צריך ללמוד טבעיות ואלהיות, ומחקרו הוא כדור דורים.
בשם הבורא יש מאין, נשלמה מלאכת 'מחיר יין'.

•

הספר התקבל בחיבה בקרב ציבור הלומדים, שהוגים בו זה מאות בשנים בסמיכות לחג הפורים. היו שאמרו במליצה כי חבל שרק יין היה חסר אצל הרמ"א ובכך זיכנו בחיבורו "מחיר יין", כי אילו היו חסרים גם לחם ומים – שמא היה מזכנו בחיבורים נפלאים נוספים…