רבי אברהם 'המלאך', בנו של המגיד ממעזריטש (תק"א-תקל"ז), היה קדוש ופרוש מן העולם, ושנים אחדות עשה בהתבודדות כשהוא מסוגר בחדרו. בהקדמת ספרו הוא כותב כי "יש צדיק שאין יכול להנהיג הדור, שאין הדור יכול לסבול אותו, כי הוא משכיל גדול שאין יכול לבוא למדרגת התחתונים כדי להגביה הדור". אפשר שהדברים מכוונים כלפי המחבר עצמו, שלא מילא את מקום אביו בהנהגת עדת החסידים וביכר את חיי הפרישות והבדידות.

עם זאת, חבורה מצומצמת של יחידי סגולה מתלמידי המגיד התקבצו סביבו כדי לקבל מתורתו הגבוהה. בפרט נודעה ה'חברותא' של ה'מלאך' והרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה'תניא'. מסופר שהשניים למדו יחד במצוות המגיד, כאשר מחצית זמנם לימד אדמו"ר הזקן את המלאך נגלה, ובמחצית הנותרת לימד המלאך את אדמו"ר הזקן קבלה.

ספר 'חסד לאברהם', הכולל ביאורים עמוקים ביסודות הקבלה והחסידות, מתייחד בהיותו כתיבת ידו של המלאך ולא ליקוט שנערך על־ידי שומעי דבריו, כדרכם של רוב ספרי החסידות. נוסף על כך, הוא מתייחד בהקדמתו, שבאופן נדיר נכתבה אף היא על ידי המחבר. הקדמה זו משמשת כמקור לדרך הלימוד החסידית בתורת הקבלה, ורבים מגדולי החסידות לדורותיהם – ובראשם צדיקי בית רוז'ין, צאצאיו של המלאך – בנו יסודותיהם עליה.

אל דברי המלאך צורפו, במצוות נכדו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, גם מבחר מאמרים וכתבים מאת גדולי החסידות. בהסכמתו מספר רבי ישראל שכתב היד נלקח ממנו כאשר נאסר, עקב מלשינות בזויה, והספר נדפס מתוך העתק נאמן שנמצא בבית מחותנו – הרה"ק רבי אהרן מצ'רנוביל. סגנון דבריו חושף את התרגשותו הגדולה ממעלת הספר ומזכות הוצאתו לאור:

"ראו הביא לנו איש עברי מאנ"ש את שאהבה נפשי, המה כתבי קודש עה"ת מאבי זקני המלאך זללה"ה אשר היו לי למורשה, ואחרי אשר נואשתי מהם… אזר כגבר חלציו לחפש אבני נזר אלה וימצאם אף הביאם לידי למען החיות נפשי הכמהה למו".

חיבור מופלא זה יצא כעת במהדורה חדשה, המצטיינת בכל המעלות של ספרי מכון 'שפתי צדיקים – קאפיטשניץ', כמו גם בתוספת חדשה: ליקוט 'משמיע שלום' הכולל מאמרים נוספים מאת המלאך ומאת בנו ונכדו, הרה"ק רבי שלום שכנא והרה"ק רבי אברהם מפראהבישט זי"ע.