תורתו של אדמו"ר הזקן הייתה זו שפתחה שערים אל מסתרי צפונותיה של תורת הקבלה ואל יסודות תורתם של הבעש"ט והמגיד ממעזריטש, שנזרקו מפיהם בקצירת האומר ובלהב הלב, ותחת קולמוסו יצאו ערוכים כמשנה סדורה, מובנת ומוסברת, שניתן לעיין בה ולעלות במעלותיה. ברבות הימים התמעטו המוחות והלבבות, וכעת גם השער זקוק לשער כדי שתהיה ברכתו שלמה.

הודות לסדרת 'חסידות מבוארת' נעשית תורתו של אדמו"ר הזקן כשולחן ערוך, ואין הלומד צריך אלא להתקין עצמו לסעודה. את הביאורים עורכים חברי מערכת מכון 'אליעזר יצחק', אברכים מופלגים בתורה וחסידות, שעליהם מנצח הגאון החסיד הרב יעקב לייב אלטיין שליט"א, מוותיקי ה'חוזרים' וכותבי תורת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.

לפני כל מאמר ממאמרי אדמו"ר הזקן באה סקירה היסטורית העומדת על נסיבות אמירתו, ביאוריו השונים ותוכן ענייניו; המאמר עצמו מלווה ביאור מפורט המלווה את הקורא במהלך הלימוד ומבהיר את פשטות הדברים; בסוף כל פרק בא 'קיצור' ובסוף המאמר – סיכום כללי ורשימה של ההוראות היוצאות מתוך הנלמד בעבודת ה'. בסידור הדף הושקעה מחשבה מרובה, כך שיאפשר לכל אחד מן הלומדים לבחור לעצמו את רמת הלימוד המתאימה לו.

מהי מהות אותה 'נשמה יתרה' הניתנת לנו בכניסת השבת וניטלת מעמנו בעת ה'הבדלה'? כיצד עולה העניין של עונג-שבת במובנו הגשמי הפשוט, בקנה אחד עם ההתעלות הנפשית הרוחנית המיוחלת מיום השבת? מה ההבדל בין 'שמירת' שבת ("ושמרו בני ישראל את השבת") לבין 'עשיית' שבת ("לעשות את השבת")? שאלות אלו ועוד רבות אחרות מקבלות מענה מפורט ומקיף בספר 'חסידות מבוארת – שבת קודש', הכולל דרושי חסידות נבחרים מתורת אדמו"ר הזקן העוסקים במהותה של השבת.

מדברי בעל התניא במאמרים אלו: "ראו כי ה' נתן לכם [השבת], לכם דייקא, דהיינו לפי אופן טורח העבודה שלכם בחול, כן הוא נותן לכם את השבת, בבחינת גילוי העונג העליון; ואם-כן השבת כולו ברשותכם להוסיף או לגרוע ממנו, דהיינו כפי ערך עבודתכם במעשה המצוות בחול".

מיום שנגלה האריז"ל בצפת החלו צדיקים לעורר על לימודה של פנימיות התורה. הקריאה הלכה וגברה עם זריחת שמשו של מורנו הבעל שם טוב ולאורך השתלשלות תורת החסידות. בדורנו נראה באופן מוחשי כיצד לימוד זה הוא אבן היסוד ליראת ה' ולאהבתו, ללימוד תורה בחיות, לתפילה מעומקא דליבא ולקיום מצוות בשמחה ובהידור. 'חסידות מבוארת' מבטיחה שכל העושר הזה יימצא בהישג ידו של כל אחד ואחד.