ספרו של "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי ישראל הופשטיין זי"ע (תצ"ז תקע"ה), מתלמידיהם של המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג והרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. מספרים שנולד בברכתו הקדושה של הבעש"ט, שציווה על אביו לקרוא לו על שמו עוד בחייו. היה ידוע כגאון עצום בנגלה ובנסתר, והעיד על עצמו שקודם בואו למעזריטש למד על בוריים כשמונה מאות ספרי קבלה. חצרו של ר' ישראל הייתה אחת המרכזיות בחסידות פולין, וממנה יצאו חסידויות מוגלניצא, גרודז'יסק, דרוהוביטש ופיאסצנה. בין תלמידיו המפורסמים ניתן למנות את הרה"ק רבי קלונימוס קלמן עפשטיין מחבר הספר "מאור ושמש", את הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא ואת בעל "חידושי הרי"ם" מגור.

המגיד התפרסם בדרשותיו חוצבות הלהבות, שסגנונן המיוחד ניכר בדפי הספר. בעבודת ישראל נכללו דרושים לפסוקי התורה וביאורים על הש"ס בשפה עשירה ומושכת את הלב. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תר"ו והפך לאחד מנכסי צאן ברזל של לומדי החסידות. הספר נדפס בעשרות מהדורות, שרובן הועתקו או צולמו ממהדורות קודמות ומשום כך מלאו שיבושים והשמטות שהקשו על הבנת הדברים.