ספרו של הרה"ק רבי לוי־יצחק מברדיטשוב (ת"ק־תק"ע), מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, אשר נודע כ"סנגורם של ישראל" בשל דרכו ללמד זכות על כל נפש מישראל. כדרכו בקודש כן דרכו בכתיבת חיבורו הקדוש, שאף הוא מלא וגדוש דברי סנגוריה וריצוי על עם ישראל. צדיקים אמרו שהלימוד בקדושת לוי הוא סגולה נפלאה להמתקת הדינים, ומהם שנהגו להגות בו בימים הנוראים ובשאר עתות רצון ורחמים, כדי לעורר את זכותו הגדולה שתעמוד לישראל. בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין אמרו שדי בהזכרת שם עירו, ברדיטשוב, כדי להמשיך ישועה ורחמים.

הספר כתוב בשפה נעימה וכובשת לב, ובנוי מדרושים על פסוקי התורה וביאורים על אגדות הש"ס. כן מופיעות בו גם ה'קדושות' המפורסמות – מאמרים מעוררי לב על חנוכה ופורים – שרבים נוהגים ללומדן כהכנה לקראת מועדים אלו. דברי רבנו נוגעים לא פעם בסתרי תורה עמוקים, אך ככלל הם ניתנים ללימוד גם על־ידי הלומדים שאינם מצויים באלה ומלהיבים את לבם להשתוקקות מופלאה לדבקות ועבודת הבורא יתברך.