בהיות רבינו הזקן בחצר הרב המגיד ממעזריטש, הורה לו רבו לכתוב מחדש את הלכות ה'שולחן ערוך'. ובלשונם של הרבנים בני המחבר בהקדמתם: "הפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש, להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים, כל דברי הראשונים והאחרונים, זקוקים שבעתיים, כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו".

רבינו חיבר את ספרו על כל חלקי השולחן ערוך, אך שריפה שפרצה בעירו ליאדי כילתה חלק ניכר מחיבור זה. נשארו לפליטה רוב סימני 'אורח חיים', וכן סימנים נבחרים מהלכות יורה דעה וחושן משפט.

בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה וטעמיה, וכתובים בדיוק מיוחד ב"לשונו הזהב" של המחבר – נחשב לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות.

בדורות הראשונים לאחר הדפסתו היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים, ובשנים האחרונות הייתה לו עדנה בעקבות הוצאת המהדורה החדשה מבית קה"ת, הכוללת מקורות, מראי מקומות נרחבים והערות נדרשות, באותיות מאירות עיניים. מהדורת הכיס של השולחן ערוך נוחה לנשיאה ומתאימה ללימוד ולשינון בדרכים ובכל מקום.