הרבי מליובאוויטש האמין בכוחה של האישה. הוא לא נמנה עם תומכי 'התנועה לשחרור האישה', ואף התבטא נגד מגמה זו. אך הוא האמין שהנשיות היא מכלול של תכונות ויכולות ייחודיות, ועל הנשים מוטל לסלול לעצמן את דרכן המיוחדת, מבלי שיצטרכו להתאים את עצמן לתפיסת העולם הגברית או להצדיק את עצמן לעומתה. את האמונה בכוחה של האישה, בטבעה המיוחד ובמשימות הגדולות שנועדו לה בכל דור ודור, ובפרט בדור של גאולה, ביטא הרבי בשיחותיו ובכתביו, אבל עוד יותר מכך בהנהגותיו ובמעשיו.

רבים יתקשו להאמין, אבל הרבי היה אדמו"ר לנשים כפי שהיה אדמו"ר לגברים. לאורך כל שנות נשיאותו הייתה דלתו פתוחה בפני כל המבקש את עצתו, את הדרכתו או את הנהגתו – בין איש ובין אישה. נשים נכנסו למפגשים עם הרבי, קיבלו ממנו דולרים לצדקה ועוגות 'לעקאח' לברכה, שמעו שיחות מיוחדות עבורן בבית המדרש הגדול, ומעל לכול זכו תמיד להתייחסות ישירה ועצמאית בכל פנייה, שאלה או בקשה.

אצל הרבי, הנשים לא היו רק נשי החסידים, כבדורות עברו, הן היו חסידות בפני עצמן. הן לא היו רק נשות השלוחים, הן היו שליחות בפני עצמן. כל הזכויות שניתנו לחסידים ניתנו גם להן, וכל התביעות שהופנו אל החסידים הופנו גם אליהן.

בספר 'הרבי שלי' נאספו סיפורים של נשים שזכו לקשר אישי עם הרבי. הספר מתעד רסיסי מפגש אחדים בין הרבי לחסידותיו. לא תורות ורעיונות, אלא סיפורים ממפגשים פנים אל פנים עם הרבי ומתשובות שהגיעו מהרבי לשאלות של חסידותיו. בין הסיפורים תמצאו את סיפורה של שפרה על דרכה המרגשת לעולם התורה; את סיפורה של זיוה, המתמודדת עם פציעתו של בנה החייל ועם תחזיות הרופאים הקודרות; את סיפורה של דבורה לאה, שלא מוצאת את עצמה בתוך המסגרת החסידית; את סיפורה של חנה, שנפגשה עם בחורים רבים אבל לא הצליחה לבחור אף אחד מהם. וכן, הצצה אל חלופת המכתבים בין זלדה המשוררת לבין בן דודה, הרבי.

העולה מכללם של הסיפורים וקטעי החיים שנשקפים מהם, הוא האמון הבלתי מסויג שרחש הרבי לכוחותיהן של הנשים ולאיכויות המיוחדות שברשותן. הרבי ידע לראות כל אחת ממבקשות עצתו כפי שהנה, ועם זאת להגביה את מבטה אל המקום שאליו היא יכולה להגיע ואל ההשפעה שיכולה להיות לה על חייה שלה ועל חייהם של אחרים. אודות יחסו של הרבי לנשים

הספר יוצא כעת במהדורה חדשה ומעודכנת. ערכה אותו חיה ולס, מנהלת "מעיינותייך" – תכנית להפצת לימוד חסידות לנשים ובנות.