הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע (תק"ה-תקע"ג), הצעיר שבתלמידיו של המגיד ממעזריטש ואחד מבחירי חבורתו. התמנה לאחר פטירת המגיד לראש ועד הנהגת החסידים, בשנים אלו הוכתר כרבה של ליאזנא והחל לקבץ סביבו תלמידים ב'חדרים' שהקים, קבוצות של יחידי סגולה בעלי ידע נרחב בתורת הנגלה והנסתר שבפניהם אמר דברי חסידות שהיו ליסוד משנת חב"ד.

רבינו נודע בתורתו העמוקה, הרחבה, המובנית והבהירה שבה גיבש סוגיות בפנימיות התורה ובדרכי עבודת ה' לכלל תורה אחת שניתן להגות ולעיין בה ממש כבתורת הנגלה. זאת בשונה מן המקובל בדורו, שבו הייתה החסידות בעיקר 'תורה שבעל־פה', וגם מה שהועלה על הכתב התאפיין בקיצור נמרץ וברמיזה.

ספר 'ליקוטי אמרים', המכונה גם על שם תחילתו 'תניא', הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד, ומספרי החסידות הנלמדים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. החסידים מכנים אותו "תורה שבכתב של החסידות". בדף השער כותב רבינו הזקן כי החיבור מושתת על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד", ונועד "לבאר איך הוא קרוב מאוד", ובהקדמתו הוא מוסיף כי בדפיו ניתן למצוא מענה לכל קושי המתעורר אצל מבקש ה'.

בפרקי הספר, שיצאו לאור תחילה בקונטרסים אחדים, מציג רבינו הזקן תפיסת עולם מגובשת החודרת לנבכי נפשו של עובד ה' ומנתחת בפירוט רב את המתחולל בה, תוך שהוא מציב רף חדש שלתפיסתו הוא שווה לכל נפש – דמותו של "הבינוני". החידוש המרכזי בדמות זו הוא התובנה שאדם אינו נדרש להיות שלם במהות נפשו, אלא שלם במאבקו לשליטה מלאה במחשבותיו, דיבוריו ומעשיו.

ידועה אמרתו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "תמה אני, כיצד אפשר להכניס א־ל גדול ונורא כל כך בתוך ספר קטן כל כך?". הרבי הריי"ץ מליובאוויטש הגדיר את מהותו של התניא באמרה קצרה:

"התניא הוא כחומש, כל ישראל מגדול שבגאונים עד הקטן שבקטנים לומדים חומש, וכל אחד לפי ערכו יודע מה שיודע, ואין שום אחד יודע מאומה, וכל הגדול יותר יודע יותר הפלאת המושג".

בספר התניא חמישה חלקים: לקוטי אמרים – 53 פרקים העוסקים בעבודת ה' הפרטית של האדם ומתארים את הנדרש ממנו ואת הכוחות והאמצעים העומדים לרשותו במלחמתו; שער היחוד והאמונה – 12 פרקים המכילים סוגיות יסודיות בתפיסת העולם החסידית ביחס לבריאת העולם ולנוכחות האלוקית המתגלה בו; אגרת התשובה – 12 פרקים העוסקים בעבודת התשובה מצדדיה ההלכתיים והפנימיים; אגרת הקודש – 32 איגרות ששלח המחבר לחסידיו ובהן ביאורים מעמיקים בנושאים שונים; קונטרס אחרון – 9 סימנים המבארים באריכות ובעמקות כמה סוגיות שנידונו בקצרה בליקוטי אמרים.